ילדים ונוער עם הפרעת קשב (ADHD) חווים לא פעם קשיים רגשיים, חברתיים והתנהגותיים — קושי בוויסות רגשי, דימוי עצמי נמוך, תחושת כישלון, חרדה או עצב, קושי בקרבה בין-אישית ועוד. טיפולים רגשיים מהווים מרכיב חשוב משום שהם מאפשרים שימוש באמצעים יצירתיים ולא מילוליים לעיבוד רגשות, לחיזוק ביטחון עצמי ולפיתוח כישורים חברתיים ותקשורתיים.

טיפול באמנות (הבעה ויצירה) מאפשר לילד לבטא רגשות בציור, פיסול ויצירה, בדרך לא-מילולית. זהו טיפול שמרגיע, עוזר למקד קשב ומחזק דימוי עצמי.

טיפול במוסיקה כולל נגינה, שירה או האזנה פעילה. המוסיקה מספקת מסגרת של קצב וזמן, מעודדת הקשבה הדדית ועשויה להפחית היפראקטיביות.

טיפול בתנועה נותן מענה לצורך לזוז – דרך ריקוד ותנועה מודעת. במקום שהאנרגיה תבוא לידי ביטוי בהתפרצויות, היא מתועלת לפעילות חווייתית.

פסיכודרמה מאפשרת לילד לשחק תפקידים, לשחזר סצנות מחייו ולעבד דרכן רגשות וקונפליקטים. זהו טיפול מתאים יותר לילדים גדולים ובני נוער.

כלבנות טיפולית מציעה קשר רגשי עם חיה – קשר לא-שיפוטי שמחזק אחריות, אמפתיה וביטחון עצמי.

רכיבה טיפולית משלבת חוויית רכיבה על סוס עם תנועה קצבית ומרגיעה. הילד לומד להתמקד, להתארגן ולחוות תחושת אחריות.

שחייה טיפולית מתבצעת בבריכה טיפולית. המים מספקים ויסות חושי ייחודי, מרגיעים ותומכים, ומאפשרים חוויה של הצלחה גם לילדים שמתקשים בפעילויות יבשתיות.

כל אחד מהטיפולים יכול להתבצע באופן פרטני או בקבוצה:

בטיפול פרטני – הילד מקבל מענה אישי וממוקד. בקבוצה – נוסף ערך חברתי, חיזוק תחושת שייכות והזדמנות לתרגל אינטראקציות חברתיות.

לסיכום: טיפולים רגשיים אינם מחליפים טיפול תרופתי או קוגניטיבי, אך הם מהווים מרכיב חשוב בהשלמת התמונה. הם מאפשרים לילד למצוא את הדרך הייחודית שלו לווסת רגשות, לחזק ביטחון עצמי ולהתנסות בקשרים חיוביים.

להלן סקירה מעמיקה ומפורטת של השיטות הללו:

טיפול באמנות / הבעה ויצירה (Art / Expressive Arts Therapy)

טיפול באמנות מאפשר לילד/ה להשתמש בחומרים אמנותיים — ציור, פיסול, קולאז’, הדפסה וכו’ — כדי להביע רגשות, לחקור דימוי עצמי, לתרגל דמיון, להתמודד עם מתח והפרעות רגשיות. ניתן לשלב מרכיבים בלתי מילוליים (צבע, צורה, מרקם) עם תכנים מילוליים, שיחה על התוצר האמנותי, ועוד. אפשר לעשות זאת בטיפול פרטני או בקבוצה — בקבוצה יש יתרון של שיתוף, מודעות לחוויות של אחרים, תמיכה חברתית.

הטיפול מספק מרחב ביטוי לא מילולי עבור ילדים שאולי מתקשים לשים מילים על רגשותיהם או תסכולם. אפשר להשתמש באמנות כדרך להרגעה, הפחתת אימפולסיביות ולהעצמת הריכוז — פעילויות אמנותיות מרתקות ומאתגרות מבחינה חושית וקוגניטיבית יכולות לייצר “מצב זרימה” שבו הילד מתמקד בפעולה. מאפשרת התנסות בבחירה, שליטה על הקצב, בחירת חומרים וכו’, מה שמחזק תחושת יכולת וסדר.

מחקר ב־2024 על Mindfulness-based Art Therapy הראה כי טיפולים המבוססים על אמנות שמלווים במיינדפולנס הפחיתו תוקפנות ושיפרו אמפתיה בקרב ילדים עם ADHD (גילאי 7-12).  סקירה שפורסמה לאחרונה סקרה את האמנות וטיפולים משולבים עם מוסיקה, ומצאה שיפורים בוויסות התנהגותי וריכוז אצל ילדים עם ADHD, כולל שיפור בתקשורת מילולית ובלתי-מילולית. 

טיפול פרטני: מאפשר התאמה מדויקת לרגשות ולצרכים האישיים של הילד, התאמה של חומרים וטכניקות, קצב, עומק, טיפול בקשיים ספציפיים. מתאים לילדים עם קושי רגשי עמוק או כשהבעיות הן מאוד אישיות. טיפול קבוצתי: מאפשר שיתוף, חשיפה לחוויות של אחרים, בניית כישורים חברתיים, דיאלוג על רגשות ביחד. הילד מרגיש פחות בודד בסביבה תומכת, טיפול בקבוצה נחוץ לעיתים לשיפור כישורים חברתיים.

טיפול במוסיקה (Music Therapy / Music Interventions)

טיפול פעיל במוסיקה כולל נגינה, זמרה, אימפרוביזציה מוסיקלית, יצירת מקצבים ביחד עם מטפל מוסיקה; טיפול פסיבי יכול להיות הקשבה למוסיקה רגועה או מוזיקה מותאמת לצרכי הילד. ניתן לשלב עם תנועה או משחק. גם טיפול במוסיקה יכול להיות פרטני או קבוצתי.

מוסיקה קשורה לקצב, לזמן ולמוטוריקה — אלה תחומים שילדים עם ADHD לעיתים מתקשים בהם (תזמון, קואורדינציה). מוסיקה יכולה להשפיע על מצב עוררות (arousal) — יכולה להרגיע או לעורר, לפי הצורך; שימוש במוסיקה רגועה לפני מטלה שעלולה להיות קשה יכול לסייע בוויסות. היא יכולה לעודד ריכוז, סבלנות, האזנה לפעולה של אחרים בקבוצה (אם בקבוצות), שיפור התקשורת וההשתתפות החברתית.

סקירה שיטתית שפורסמה (2017) מצאה שטיפול במוסיקה הינו כלי משלים לטיפול ב-ADHD, עם השפעות על הסימפטומים המרכזיים (היפראקטיביות, אימפולסיביות) וכן על מצבי רוח קיצוניים.  מחקר תיאורי ב־2023: “Effects of music therapy as an alternative treatment on depression in children and adolescents with ADHD” — מצא שיפור במדדי דיכאון ותסמינים רגשיים במטופלים שהשתתפו בטיפול במוסיקה. מאמר נוסף דן במנגנונים נוירו-קוגניטיביים בהם מוסיקה יכולה להשפיע על ADHD — כולל שיפור בתפקודי ביצוע (executive functions), שיפור תזמון, ויסות עוררות, ועוד. 

טיפול פרטני: אפשר למקד את הטיפול במוסיקה לפי אזורי קושי אישיים – לדוגמה אימפרוביזציה מוסיקלית ספציפית, התאמת קצב, סוג כלי נגינה, חוזק/ עוצמה וכדומה. טיפול קבוצתי: מוסיקה בקבוצה תומכת ביעדים חברתיים — האזנה הדדית, נגינה משותפת, שיתוף, תחושת שייכות. בפעילויות משותפות עשויים להיות גם אתגרים — צורך להתחשב בקצב של האחר, בהסחות דעת, בהתמודדות עם עומס חושי.

טיפול בתנועה / ריקוד-תנועה (Dance / Movement Therapy, DMT)

טיפולים שבהם התנועה היא אמצעי מרכזי לביטוי, הרגעה, ויסות רגשי. ריקוד, תנועה מודרכת, תרגילי גוף-נפש, תנועה חופשית או מובנית. ניתן בגדלים שונים של קבוצה או באופן פרטני.

הפרעת קשב מתאפיינת לעיתים גם בקושי לווסת תנועה, בהיפראקטיביות, ברצון להיות בתנועה מתמדת ובקושי להיות בשקט. טיפול בתנועה נותן לפעילות הזו מקום מובנה ומכוון במקום שהיא תחווה כהתפרצות בלתי מבוקרת. תנועה מהווה חוויה חושית המשלבת מרכיבים מוטוריים שמחברים בין גוף לנפש ובכך היא מהווה כלי חשוב המסייע לוויסות רגשי, להפחתת מתח ולשיפור הקשב. התנועה המודעת מאפשרת פריקת רגשות – תסכול, כעס, שמחה, אנרגיה – באופן בטוח ומבוקר.

מחקר מ-2015 על יעילות תרפיה בתנועה (DMT) בטיפול בילדים הסובלים מהפרעת קשב בגילאי 6-12 שנים מצא כי לאחר טיפול בתנועה, דירוג חומרת הפרעת הקשב בדיווחי ההורים והמורים ירד בהשוואה לשאלונים לפני הטיפול.  מחקר על DMP (Dance Movement Psychotherapy) בבתי ספר (גילאי 7-9 שנים) הראה שיפור בתפקוד רגשי והתנהגותי, איכות שינה משופרת, ושימור הממצאים במעקב לאחר חצי שנה. מחקרים נוספים מראים ש-DMT יכולה לשפר מוטוריקה, הרגשה כללית ולהפחית תסמיני חרדה ולחץ. 

טיפול פרטני: אפשר לעקוב אחר תנועה אישית, קצב אישי, התאמה לרגישויות חושיות. טיפול קבוצתי: מאפשר אינטראקציה חברתית, תיאום תנועה, חיקויים, למידת גבולות חברתיים דרך תנועה משותפת.

פסיכודרמה (Psychodrama)

פסיכודרמה היא שיטה טיפולית מבוססת יצירת תהליכים דרמטיים — הילד וחברי קבוצתו מדמים סצנות מהחיים, תפקידים, דיאלוגים, משחק תפקידים. הטיפול מאפשר לנצל את הדמיון והייצוג החווייתי כדי לעבד רגשות, יחסים, דינמיקות משפחתיות או חברתיות.

פסיכודרמה מאפשרת התנסות דינמית וביטוי של אימפולסיביות או קונפליקטים באופן חיצוני ומוגדר, מה שמאפשר התבוננות ועיבוד. דרך משחק תפקידים ניתן לתרגל אסרטיביות, גילוי הבעה מילולית והפחתת התנהגות אגרסיבית או תגובתית. חיזוק תחושת שליטה – הילד רואה שהוא יכול להיות שחקן פעיל בסצנה, לקחת תפקיד, לשנות תוצאה.

שילוב פסיכודרמה בטיפולים רגשיים / קבוצתיים מדווח כאפקטיבי בעיבוד טראומה, חרדה, קושי בין אישי — אלו קשורים לעיתים קרובות להתמודדות עם הפרעת קשב, במיוחד כשקיימת קומורבידיות רגשיות.

כלבנות טיפולית / התערבויות עם בעלי חיים (Animal-Assisted Therapy, AAT / AAI)

פעילויות טיפוליות שבהן משתלב כלב כחלק מהמפגש הטיפולי. הטיפול יכלול ליטוף, משחק משותף, אימון הכלב, ביטוי רגשי ופעילויות נוספות המשלבות מטפל, ילד וכלב. הכלב מהווה גורם מווסת, מנחם ומקור להבנה והבעת רגשות.

לילדים עם הפרעת קשב נטייה לחיפוש גירויים. פעילות טיפולית עם כלב הינה מרגיעה ומחברת מבחינה רגשית. הטיפול מעניק תחושת אחריות, יצירת קשר, אמפתיה, הזדמנות לתקשר ללא שיפוטיות, לקבל קבלה ללא מילים — כל אלו מחזקים דימוי עצמי. חווית אינטראקציה לא שיפוטית — קשר עם בעל חיים יכול לסייע להפחתת חרדה, דימוי עצמי שלילי, מתחים וקונפליקטים חברתיים.

סקירה שיטתית (meta-analysis) על התערבויות עם בעלי חיים לילדים עם ADHD: נמצאו שיפורים בבעיות קשב, בדימוי העצמי, בלמידה ובמיומנויות מוטוריות. מחקר שבו ילדים עם ADHD קיבלו טיפול בעזרת כלב הראה שיפור בדימוי עצמי, בהערכה עצמית של התנהגות חברתית ולימודית. 

רכיבה טיפולית (Equine-Assisted Therapy / Hippotherapy)

רכיבה טיפולית היא שיטה שבה נעשה שימוש ברכיבה על סוסים כחלק מתהליך טיפולי מונחה על ידי מטפל מוסמך. המפגש כולל פעילות עם הסוס (טיפוח, הובלה, תקשורת) ורכיבה. התנועה הטבעית של הסוס, הדורשת מהילד להתאים את גופו, שיווי המשקל ותשומת הלב, הופכת לחוויה סנסורית-מוטורית ורגשית משמעותית.

הטיפול תורם לויסות חושי: הקצב האחיד של הסוס מרגיע ילדים עם נטייה להיפראקטיביות וחוסר שקט. הרכיבה דורשת ריכוז מתמשך ותשומת לב לפרטים — שליטה במושכות, תגובה לסוס, התאמה לקצב המשתנה. הטיפול מחזק אחריות, קשר רגשי, אמפתיה וביטחון עצמי. הרכיבה הטיפולית מעניקה מסגרת חברתית כאשר הטיפול מתבצע בקבוצות קטנות.

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2018) מצאה כי רכיבה טיפולית לילדים עם ADHD שיפרה קשב, שליטה עצמית ותפקודים ניהוליים. מחקר נוסף הראה ירידה משמעותית במדדים של היפראקטיביות ושיפור בדימוי עצמי בקרב ילדים לאחר השתתפות בתכנית רכיבה טיפולית בת 12 שבועות. מעבר לשיפור התפקודי, הודגשה גם ההשפעה על רווחה רגשית ותחושת קבלה.

טיפול פרטני: מאפשר להתמקד בילד ובצרכיו הייחודיים, התאמת הסוס, דרגת הקושי, אורך השיעור. טיפול קבוצתי: מאפשר חוויה חברתית ועבודה בשיתוף פעולה, אך דורש יותר משמעת ויכולת להמתין לתור — מה שיכול להוות אתגר טיפולי בפני עצמו.

שחייה טיפולית / הידרותרפיה (Therapeutic Swimming / Hydrotherapy)

שחייה טיפולית מתקיימת בבריכה טיפולית מחוממת, בה המטפל מנחה את הילד בביצוע תנועות במים, משחקי מים, שחייה מודרכת, ותרגולים מוטוריים. המים מהווים סביבה ייחודית: תומכים בגוף, מפחיתים עומס על המפרקים ומאפשרים תחושה של תנועה בלתי מוגבלת במרחב.

הסביבה החושית של המים מספקת ויסות חושי עמוק: לחץ הידרוסטטי, טמפרטורה אחידה, התנגדות קבועה לתנועה. כל אלה יכולים להרגיע ולמקד. פעילות גופנית במים מסייעת בהוצאת אנרגיה, חיזוק סיבולת ומוטוריקה, תוך יצירת חוויה חיובית ולא תחרותית. הטיפול מעודד התמדה ועמידה במשימות ע"י הצבת מסגרת ברורה של חזרות ותנועות. השחיה הטיפולית מעניקה תחושת הצלחה וביטחון עצמי במיוחד לילדים שמאותגרים ע"י פעילויות גופניות שגרתיות ביום-יום, דוגמת משחקי כדור, ריצה וקפיצה.

מחקר ב־2020 שבחן תכנית שחייה טיפולית לילדים עם הפרעת קשב מצא שיפור מובהק במדדי הריכוז, זיכרון עבודה והתנהגות חברתית לאחר כ- 8 שבועות של טיפול. סקירה על פעילות גופנית במים לילדים עם לקויות התפתחותיות מצאה השפעה חיובית על כישורים מוטוריים, ויסות רגשי והפחתת קשיים התנהגותיים. ישנן גם עדויות על ירידה ברמות חרדה ועל שיפור בקשרים חברתיים, בייחוד בשחייה קבוצתית.

טיפול פרטני: מאפשר שליטה מלאה על רמת הקושי, בטיחות, התאמה לרגישות חושית או חרדת מים. טיפול קבוצתי: מספק חוויה חברתית, תרגול יכולות של שיתוף פעולה, שמירה על חוקים וכללים. בנוסף, הילדים לומדים לשמור על גבולות במים, להמתין בתור ולשתף פעולה.