אבחון הפרעת קשב ופעלתנות יתר (Attention Deficit Hyperactivity Disorder – ADHD) אורך כשעה ומבוצע ע"י נוירולוג, פסיכיאטר או רופא ילדים מוסמך לאבחון וטיפול בהפרעת קשב. האבחון יתבצע בהתאם לקריטריונים ספציפיים שהוגדרו בספר האבחנות DSM-V (Diagnostic and Statistical Manual – Fifth Edition). הרופא המאבחן ייעזר בשאלוני ונדרבליט VADPRS או קונורס CBRS (הורה/ מורה) ויקיים ראיון רפואי מובנה עם הילד והוריו, ע"מ לאבחן האם קיימים קריטריונים מספקים לאבחנה.

הפרעת הקשב יכולה להתבטא בתסמיני חוסר קשביות (Inattentiveness) מסוג A1 או בתסמיני פעלתנות יתר ואימפולסיביות (Hyperactivity) מסוג A2. חלק מהילדים יבטאו קריטריונים מספקים לאבחנה משולבת A1+A2. לאחר שיאובחנו הקריטריונים המספקים, יש לדרג את חומרת ה-ADHD בששת החודשים האחרונים בהתאם לפגיעה באורח חייו של הילד בשתי מסגרות חיים לפחות. בנוסף, יש לתעד את גיל הופעת התסמינים ולוודא שלא ניתן לשייך אותם להפרעה אחרת.

האבחון הינו קליני, כלומר נתון לשיקול דעתו של הרופא המאבחן, ואין בדיקה אובייקטיבית אחת אשר מאשרת או שוללת את האבחון. אין צורך לבצע בדיקות מעבדה, הדמיה או מבדקים ממוחשבים אחרים לפני האבחון, אולם במקרים מסויימים הרופא המאבחן יפנה לבדיקות נוספות בהתאם לשיקול דעתו.

אבחון הפרעת קשב אינו מאבחן לקויות למידה (לדוגמה דיסגרפיה, דיסלקציה), הפרעות התנהגות (כגון הפרעת התנהגות מתריסה מתנגדת – ODD), הפרעות נפשיות (חרדה, דיכאון) או לקות תקשורת (Autism Spectrum Disorder – ASD).

חשוב להבין שבמקרים מסויימים הפרעת הקשב מלווה בתסמינים נוספים, כך שאבחון הפרעת הקשב יהווה את תחילתו של תהליך אשר עשוי להוביל גם לאבחונים נוספים בהמשך. ילדים הסובלים מתחלואה נוספת (קומורבידיות) כגון לקות למידה או לקות תקשורת יחוו שיפור בתסמיני הקשב שלהם עם טיפול מתאים להפרעת קשב, אולם יהיה צורך להמשיך ולטפל בלקויות הנוספות, לדוגמה באמצעות התאמה של מסגרת הלימודים, הוראה פרטנית, הדרכת הורים, טיפול רגשי, ריפוי בעיסוק וקלינאית תקשורת. אבחונים מדוייקים בתזמון נכון יאפשרו לילד לקבל את מלוא העזרה הנדרשת בבית ובביה"ס, אם בטיפול תרופתי ואם בתמיכה פרא-רפואית.

לקויות למידה – תוכנית "מלקויות ללמידה" של משרד החינוך מסדירה את נושא האבחונים הפסיכודידקטיים וקובעת שיתבצעו במסגרת השירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח) ככל האפשר, ולכן חשוב להתייעץ עם יועצת בית הספר לפני הפניה לאבחונים פרטיים.

לקות תקשורת – כאשר אבחון הפרעת הקשב מעלה חשד ללקות תקשורת יש להשלים אבחון פסיכולוגי קוגניטיבי משולב, אשר יתבצע לאורך מספר פגישות במקביל, ע"י פסיכולוג וע"י נוירולוג או פסיכיאטר ילדים.

הפרעת התנהגות, הפרעות נפשיות – כאשר קיים חשד לקומורבידיות פסיכיאטרית יש צורך להמשיך לאבחון, מעקב וטיפול פסיכיאטרי.